כולנו שמענו על מחלת הלוקמיה, מחלת סרטן הדם הידועה לשמצה, אך למעשה הלוקמיה (על סוגיה השונים) היא רק מחלה אחת בשורה הלא קצרה של מחלות סרטן הדם (מחלות המטואונקולוגיות). מחלת סרטן דם אחרת ונפוצה לא פחות היא מחלת DLBCL ובעברית "לימפומה מפושטת של תאי B גדולים" המתבטאת בלימפומה (Lymphoma) המתפתחת במערכת הלימפה שלנו. מערכת זו היא חלק ממערכת החיסון של הגוף, ועוזרת להגן עליו מפני מזהמים שונים. מחלת ה-DLBCL מהווה את הסוג השכיח ביותר של לימפומות בעולם המערבי והיא מהווה כ- 30% ממקרי הנון הודג'קין לימפומה החדשים כל שנה. המחלה מתאפיינת בהגדלת בלוטות לימפה כמו למשל בבתי השחי, מפשעות וצוואר או בלוטות פנימיות בחלל הבטן, האגן או החזה. לעיתים המחלה באה לידי ביטוי בירידת משקל בלתי מוסברת, חום והזעות ליליות ולעיתים היא מערבת אברים שאינם שייכים למערכת הלימפה כדוגמת ריאות, מוח, אשכים וכיו"ב.
"מחלתDLBCL פורצת כשתאי מערכת החיסון מסוג B מתרבים בקצב לא מבוקר, לא עוברים מוות תאי מתוכנן, ומצטברים בבלוטות ואיברי הלימפה", מסביר ד"ר ולדימיר ויינשטיין, מנהל היחידה ההמטולוגית במרכז הרפואי הדסה הר הצופים. " DLBCL יכולה להופיע בכל גיל אך היא שכיחה ביותר בקרב מטופלים מעל גיל 50. שכיחות המחלה בישראל עומדת על כ- 550 חולים חדשים מדי שנה וגיל האבחנה הממוצע הוא 60-65".
תסמיני המחלה כוללים תשישות, אנמיה, חולי כללי, עייפות וקשרי לימפה מוגדלים. כאשר חולה מגיע לרופא המשפחה עם תסמינים אלה (חלקם או כולם) הרופא יבצע בדיקה פיזיקלית ישלח אותו לאבחון באמצעות בדיקות דם ובדיקה ובהמשך ביופסיה לאישור האבחנה של DLBCL. חולים אלה יופנו לקבלת טיפול אצל המטואונקולוג במרכזים הרפואיים. המחלה נחשבת לאגרסיבית ובעלת התקדמות מהירה כך שהיא מחייבת טיפול מהיר ויעיל, על מנת למנוע הידרדרות מהירה הצפויה ללא קבלת טיפול. "הידרדרות זו נאמדת בשבועות עד חודשים ספורים, ואבחון מאוחר או עיכוב במתן טיפול עלול להוביל למוות או נזק בלתי הפיך", מציין ד"ר ויינשטיין.
כיצד מטפלים במחלה?
"נכון להיום, קיימים מספר קווי טיפול במחלה הכלולים בסל התרופות, שכל אחד מהם מיועד לשלב אחר של המחלה. הטיפול המקובל בקו הראשון הוא טיפול תרופתי ביולוגי במשולב עם כימותרפיה, כשמטרת הטיפול הינה להגיע לריפוי מלא. טיפול זה כולל שילוב של תרופה מסוג Anti CD20 יחד עם כימותרפיה טיפול זה נמשך בדרך כלל כ-4 חודשים וסיכויי ההחלמה גבוהים יחסית ועומדים על כ-60-70% בתלות בתת סוג מולקולרי של המחלה, גיל החולה ושלב ההתפשטות".
טיפולי הקו השני: כימותרפיה או CAR-T
במידה ומתרחשת הישנות של ה-DLBCL או שהחולה לא מגיב לטיפול הקו הראשון עומדות בפני הרופאים כיום מספר אופציות טיפוליות לקו השני שהעיקריות שבהן הן טיפול בטכנולוגיית CAR-T וכן טיפול כימותרפי עם השתלת מח עצם עצמית. "האופציה הראשונה היא למעשה טיפול אימונולוגי העושה שימוש בטכנולוגיית CAR-T. במסגרת טיפול זה אנו מוציאים מהחולה תאים לימפוציטיים ומחדירים לתוכם וירוס שמתכנת אותם מחדש ועוזר להם לזהות את תאי הלימפומה ולתקוף אותם. לאחר מכן הם מוזרקים בחזרה לגוף המטופל. מדובר על תהליך יעיל אך הוא לוקח כחודש ומכיוון שהמחלה אגרסיבית הוא לא מתאים לכל החולים." מציין ד"ר ויינשטיין. "האופציה השנייה היא טיפול כימותרפי בעצימות גבוהה שלאחריו עושים השתלת מח עצם עצמית. טיפול זה נחשב לקשה יחסית כיוון שהכימותרפיה אינטנסיבית ולכן הוא מתאים לאנשים חזקים ובריאים ולא למבוגרים מאד או חולים".
איזה טיפול עדיף מבין השניים?
"בקבוצת האנשים שהחזרה של המחלה מאוד מהירה אצלם או שטיפולי הכימותרפיה לא נמצאו אצלם כיעילים, נעדיף את טיפול ה-CAR-T".
הבשורה החדשה לחולי הקו השלישי
לצערנו ישנם חולים שמכלול הטיפולים שציינתי לעיל לא יעילים עבורם ועד כה לא נשארה להם חלופה טיפולית יעילה. מדובר בכמעט 100 חולים מדי שנה, שללא אלטרנטיבה טיפולית מתקדמת, ימותו מהמחלה. עבור חולים אלו הגיעה לאחרונה בשורה מקבוצת טיפולים חדשה המבוססת על נוגדן bi specifics, שהוכיחה יעילות בקו שלישי. "בדומה למאפייני מודל ה-CAR-T גם טיפולים אלו מבוססים על הפעלת מערכת החיסון של המטופל כנגד התאים הסרטניים", מעיד ד"ר ויינשטיין. "בטיפול זה מוזרקים למטופלים נוגדני bi specifics שהם נוגדניים דו- ראשיים. ראש אחד של הנוגדן נקשר לתאי מערכת החיסון מסוג T-Cell והראש השני לתאי הלימפומה מסוג B-Cell כך שהם למעשה מקרבים את תאי ה-T לתאים הסרטניים והם תוקפים והורסים אותם ביעילות רבה יותר".
עד כמה הטיפול אפקטיבי?
"הטיפול החדש נמצא כיעיל מאוד עבור חולי הקו השלישי ומאוד יכול להיות שבעתיד המאוד קרוב לא ניתן יותר את ה- R-CHOP למטופלי הקו הראשון, טיפול בו אנו עושים שימוש במשך עשרות שנים, ונטפל בהם באמצעות הטיפול החדש המבוסס על הנוגדנים הדו ראשיים".